מה עדיף?

חוגים במרכז הקהילתי/מתנ"ס או בסטודיו הפרטי?

 

בראש ובראשונה – במרכז הפרטי יהיה מיקוד גבוה יותר בתחום הפעילות, לדוגמה מחול, מוסיקה, שחיה או אומנויות לחימה. במקרים לא מעטים התמחות קונקרטית יותר, כגון ג'ודו או ריקודי בטן.

המיקוד וההתמחות בתחום הפעילות מבטיחים לפחות על הנייר רמה גבוהה ומקצועית, מגבשים אוכלוסיה שעיסוקה הוא סביב אותו הנושא ולכן נוצרים חיבורים טבעיים, מספקים התפתחות בפעילות ברמה המקצועית ולאורך זמן. במרבית המקרים בתי הספר הפרטיים, המרכזים הקטנים ווהסטודיו – הם בבעלות המדריך המומחה, שאף מעביר לפחות חלק מהפעילויות, וכך יש במקום "נשמה" ואהבת התחום שמתחילה מלמעלה.

 

במרכז הקהילתי או במתנ"ס, ואף במרכזי ומועדוני ספורט וקאנטרים – יהיה מיגוון פעילויות גדול ועשיר הרבה יותר, לקהלי יעד רבים יותר.

העושר בפעילויות הינו יתרון לבחירה בפעילות לשעות הפנאי. העושר בפעילויות מאפשר מעבר קל והחלפת חוג בקלות.

העושר מאפשר למספר חברים או בני משפחה להגיע יחד, גם אם לא משתתפים בדיוק באותה הפעילות.

 

המחירים במרכזים הקהילתיים בד"כ יהיו נמוכים מן המחירים במקומות הפרטיים. פעמים רבות ניתן לרכוש חבילות או סל של חוגים עבור יחיד או משפחה.

המרכזים והמתנסים נתמכים, לפחות חלקית, ע"י גופים ואירגונים שונים, לעתים ממשלתיים או מהשלטון המקומי. בעצם ייסודם הם נועדו להיות נידבך ליצירת קהילה חברתית ותרבותית, ולכן חשוב להם ייצר עושר פעילויות במחירים סבירים.

מרבית המקומות הקהילתיים הם מקומות ללא מטרת רווח, וכך נעדר התמריץ של העלאת מחירים לצורך רווחים גבוהים יותר לבעלים.

 

רמת המדריכים במרכזים הקהילתיים בד"כ לא נופלת מאלו של בעלי המקצוע המומחים שאף פתחו מקומות פרטיים. במרכזים הקהילתיים קיימות בד"כ דרישות מקצועיות ברורות המחייבות תעודות, ניסיון והסמכה מקצועית.

עם זאת היציבות וקביעות של מדריך במקום אשר אינו שלו לא תהיה כפי שקיימת במקומות הפרטיים.

מדריכים רבים במקומות פרטיים לא מסתפקים בעבודה בסטודיו פרטי, ויוצאים להגדיל את הכנסותיהם גם במקומות הציבוריים והקהילתיים, וגם כדי לרכוש ניסיון, קשרים ומוניטין (גם כהכנה לעסק עתידי אפשרי).

 

להבדיל מן המרכז הקהילתי, מקומות פרטיים ומתמחים יכולים להיות במספר גדול יחסית, ואף נפתחים ונסגרים לעתים בתדירות אופנתית, או משיקולי רווח והפסד ברורים. המרכז הקהילתי או המתנס יפעל בד"כ שנים ארוכות. עם זאת בערים רבות קיימת גם תחרות איזורית מסויימת בין מרכזים קהילתיים ומתנסים לבין עצמם, מה שמביא להשבחה ולהתמחויות.

 

המרכזים הקהילתיים והמתנסים יציעו בד"כ פעילות קייטנות, עם ניסיון ורישיון מסודר, ובמחירים שפויים.

לאוכלוסיית גיל הזהב – כמעט ואין חלופות לחוגים ופעילויות במיגזר החוגים הפרטי, ומועדוני גיל זהב וקשישים, מרכזים קהילתיים ומתנ"סים, קאנטרים ומועדוני ספורט – יהיו ספקי הפעילויות המרכזיים לאוכלוסיה ההולכת ומתרבה של הקשישים בישראל.

 

* הכותב – שלמה ששון, "אבא" של תוכנת קלאב-טק לניהול חוגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *